שמתי לב שלא קיבלתי החודש את המגזין אליו אני מנוייה.
כבר שנה וחצי אני מקבלת הביתה את המגזין "Metropolitan Home". מגזין נחמד מאוד, לטעמי. מגוון. פתאום - אין. התקשרתי, המגזין סגר הבסטה. במקומו, בשנה וחצי הקרובות אני אקבל את "Elle Decor" הארה"בי. נראה איך יהיה, אני די אוהבת את הגרסה הצרפתית.
ביי ביי מטרופוליטן הום, נהניתי לקבל אותך, חבל לי שנגמרת. שלום אל דקור, מקוה שאהנה ממך גם.
הדברים שהיו ואינם יותר, השינויים שאותם אנחנו יכולים לקדם בברכה ובשמחה או בעצב ותוגה או גם וגם, הזכרונות הטובים שבונים אותנו והציפייה לבאות בכוונה בלתי מתפשרת שיהיה טוב.
הנה תמונות מחנות שאהבתי בת"א, היא השתנתה מאז שצילמתי את התמונות האלו ואני מתגעגעת אליה כמו שהיתה ונהנית לבקר בה כפי שהיא היום.
חנות נפלאה. מי שתכנן אותה גם אהב אותה, אפשר לראות. הלב עושה סלטה קטנה משמחה כבר בכניסה לחנות. עושר צבעוני, צורני, אהבה בפרטים הקטנים, אומץ בצבעים הגדולים, חמלה במחירים (טוב, חלק מהם) ושמחה בסידור והתאמה, איזה כיף.
עכשיו זה נראה קצת אחרת. הזכרונות הציוריים, הצורניים, הצבעוניים הם כמו צלקת קטנה של אושר אותה תמיד אוכל למשש בתוך הראש שלי.
