מאפינס מפרווה

אלרגית למוצרי חלב, מאניעשה?

מאפינס מעולים ששיניתי קצת מ ynet, והתאמתי לחוסר הסיבולת שלי למוצרי חלב, מרגרינה ולאהבה הגדולה שלי לשוקולד.

מאפינס קפה, אגוזי לוז ושוקולד.

מחממים תנור ל 180.

מערבבים:

כוס סוכר אחת

כוס שמן (קנולה או כל שמן אחר בלי ריח וטעם)

שתי ביצים

תמצית וניל

כוס קפה אמריקנו + 3 כפיות 

בנפרד מערבבים ואז מוסיפים:

שתי כוסות קמח

שלוש כפיות אבקת אפייה

קורט מלח

חצי כוס שוקולד צ'יפס

חצי כוס אגוזי לוז קלויים וקצוצים גס

אופים בערך 15 דקות בשקעי מאפינס מרופדים במנג'טים. אפשר גם להקפיא אותם (מוכנים) במנג'טים. מפשיר מצויין.

ואם איך שהם יוצאים מהתנור מסדרים אותם על קרש עץ, הם משאירים אחריהם עיגולים קטנים של שמחה, או מה שנהוג לכתוב היום בשפה פואטית - געגוע של הקרש למאפין.

תגידי, זה יפה?

הפוסט הזה רוצה להכתב כבר הרבה זמן. אבל יש משהו כל כך מביך בשאלה הזאת שממש היה לי קשה.

בכל פרויקט השאלה הזאת עולה שוב ושוב. אחרי ולפני שגמרנו לדבר על פרקטיות ונוחות, המחשבה של בית יפה פותחת את העיניים. גם הלקוחות הכי אדישים, נפתחות להם העיניים כשמשהו נראה להם יפה. וכשמעצבים בית חדש, במיוחד אם עומדת לידך מעצבת, יש צורך לקבל אישור ערטילאי שכזה מהאוטוריטה שהמשהו הזה שייך לקבוצה הזאת של הדברים היפים. שלא, חס וחלילה, יצא מכוער.


אבל מה זה יפה? מה מגדיר יופי? נגיד - בחנות שאהבתי יש מדף אטרקטיבי ויש עליו חמישה פיצ'עפקס. אני בוחרת אחד. למה דוקא אותו? מה ייחד אותו? סביר שהוא יפה בעיני, אבל אם נכנסתי לחנות עם חברה שנחשבת אצלי בטעם טוב והיא תבחר את הפיצ'עפקס ליד, מה זה יעשה לי בבטן? ומה זה יעשה לבחירה שלי?
אם נתעלם מאילוצים טכניים של כסף ומקום ונתמקד במה שעושה לנו טוב, האמת היא שסביר שבאיזשהו שלב נלך קצת לאיבוד. 

יופי הוא תת בתחום האסטטיקה, שהיא שאלה פילוסופית נטולת הגדרה בעצמה. למה נטולת הגדרה? כי יש מלא אנשים שנשבים ביופיים ומתרגשים ממלא דברים שונים, ואין ליופי מלך. זאת לא דיקטטורה. 
יופי מוגדר כתכונה שהופכת חפץ לאטרקטיבי. נושא שנכנס לנו לראש ונותן לנו עונג - יש בו יופי. משהו שנתפס לנו בחושים או במחשבה וגורם לנו להרגיש טוב או נותן תחושת סיפוק - הוא משהו יפה. וברגע שהראש שלנו בעסק, צריך לקחת בחשבון את דייריו השונים. האגו, הקול שרוצים לרצות, הפרגון של החברות, הנפש, הרגש. אנחנו שונים. זה כל היופי.

אז לעניינינו - יקירתי, תשאלי אותי מה יפה? אני אשאל אותך בחזרה מה עושה לך טוב. מה מלטף לך את האגו? סדר או בלאגן? עושר צורני וצבעוניות או מינימליזם? מודרני או כפרי ומחוספס או קיטש? עכשיו, כשמצאנו איזה סגנון מתאים לבית החדש, אז הגיע תורי. אז אוכל להפנות אותך ולזהות איתך דוגמאות, ריהוט ופרטים שירפדו את הבית בניחוח היפה שבחרת. אלמנטים שמשקפים את הסגנון שלך ובעלי רמת איכות גבוהה, אוסף גוונים שהולכים ביחד וישלימו את הקונספט שבחרנו ביחד.

בעיני - היופי האמיתי הוא היכולת שלנו להנות ממה שאנחנו בוחרים שיהיה סביבנו. רהיטים, צבעים, חומרים, אנשים, צלילים, תאורה, אינטלקט, שקט, רעש, נוף, פרחים, אבנים ואיכות. 
יופי הוא ויתור על קנטרנות. 
יופי הוא כנות.
יופי הוא בכל מקום וכל הזמן. הוא מה שפותח לנו את העיניים ומעלה לנו חיוך על השפתיים. ובזה, המומחה הכי גדול למה יפה עבורינו, הוא אנחנו.