פוסט המלצות לכמה דברים שעושים את החיים קצת יותר מסודרים בלי להתאמץ.
הבלאגן הוא חלק מחיינו. יותר מזה, הוא חלק מאיתנו. כמו טביעת אצבע, לכל אחד יש את הבלאגן שלו, והכרה בו היא הצעד הראשון להבנה שבלאגן היא בעצם חיה מלאת חן.
הנה דוגמא לבלאגן חינני שיש לי בראש למטרת ריכוך, (ותודה לאתר המהמם polyvore)
1. ארון תבלינים. אני אתאר סיטואציה, וכל באופן עצמאי יחשוב אם זה תקף לגביו - שקית גדולה. או מיכל פלסטיק מרושת או כזה שפעם הענבים הגיעו בתוכו. ובפנים - כנראה שאלפי שקיות קטנות קטנות של שאריות של תבלינים, סוכרים, מלח, קמח והחיות הקטנות שגרות בתוך.
מה עושים? במסירות אוספים צנצנות זכוכית מגדלים שונים, מנקים אותם מהתויות (אצטון + צמר פלדה עושה את העבודה להסרת התויות העקשניות) ומעבירים את התבלינים לצנצנות. למה זכוכית ולא פלסטיק? אה, פשוט מאוד. א. זה יותר יפה ומנצנץ, וזה חשוב. ב. זכוכית לא מתחברת עם ריחות, ואפשר לשטוף אותה טוב טוב. ג. רואים מה יש בפנים. ד. החיות הקטנות לא יכולות לאכול זכוכית, כך שלא תהיה מיגרציית חיות, והתבלינים שהגיעו מזוהמים יסגירו את עצמם מהר, ויזרקו. ה. זו הזדמנות מעולה לזרוק את מה שנשארו ממנו שלושה גרגרים או כבר אין לו ריח, או שיש לו ריח רע. ו. - וזה צ'ופר לפרנואידים ורודפי הבריאות - זכוכית לא מתפרקת לנו לתוך האוכל. פויה.
2. כלבויניק. איזה יופי, יש לזה שם עברי אמיתי. מכירים את המקום הזה בקצה של השולחן שהכל מתאסף בו עד שהוא משתלט על השולחן? מפתחות, ארנק, דואר, חלק מהמשחק של הביצת קינדר, עטיפה של קרמבו, משקפיים, בורג, טבעת, מסטיק אחד, מוצץ? זה כמו בלאגן שמתרבה.
מה עושים?! עכשיו, לא נולדנו בתוך ז'ורנל, וכמו שאומרים - החיים חזקים מכל דבר, לכן לנסות להתכחש לרמת בלאגן בסיסית בחיים לא יעזור (ומי שכן חי ככה, כנראה צריך עזרה מסוג אחר וזה כבר מעבר לתחום ההתמחות שלי). ותסלחו לי על הדעה הלא פופולארית, אבל לכל אחד יש את הבלאגן שלו, כמו טביעת אצבע, ויש בזה חן, כי זה ממש משהו של החיים. מה שכן, תיחום פשוט של ההתבלגנות הטבעית מוכיחה את עצמה כפשוטה, פשוטה לתחזוק, ותופסת לאורך זמן.
חלק ממה שקיים על שני התיחומים שלמעלה - אבנים (חמש לפחות), מפתחות, ברבור מאוריגמי, שרשרת, אוסף צמידים, בושם, תיונים ושקיקי ממתיק מלאכותי, מראה, פינצטה, אוסף טבעות, קופסא יפה שאין לי מה לעשות איתה, מקצף קטן מאוד. (ולמי ששואל את עצמו "למה?" אני אגיד ככה. זה הבלאגן שלי.)
לפעמים בלאגן זה טוב. מלא חן. הוא מילא נמצא בחיים שלנו, כי החיים הם הרבה פעם בלאגן, בדוק, אחרת לא כל כך הרבה מאיתנו היינו חולי שליטה.
תכנון פנים נכון לוקח בחשבון שהחיים מלאים בבלאגן ולא מתכחש לו בעיצוב ריק מתוכן. ותכנון פנים מוצלח וטוב תומך בבלאגן האישי של כל אחד בנפרד, ולכן כל כך חשוב לשתף את המעצבת שלכם בבלאגנים הפרטיים שלכם, כי היא תדע לעזור לכם בכך שתתכנן בית ועיצוב שיעזרו לנהל את הבלאגנים האלו, ולהפוך אותם מאיי חרבות לתצוגת ראווה אישית וחיננית.
הבלאגן הוא חלק מחיינו. יותר מזה, הוא חלק מאיתנו. כמו טביעת אצבע, לכל אחד יש את הבלאגן שלו, והכרה בו היא הצעד הראשון להבנה שבלאגן היא בעצם חיה מלאת חן.
הנה דוגמא לבלאגן חינני שיש לי בראש למטרת ריכוך, (ותודה לאתר המהמם polyvore)
1. ארון תבלינים. אני אתאר סיטואציה, וכל באופן עצמאי יחשוב אם זה תקף לגביו - שקית גדולה. או מיכל פלסטיק מרושת או כזה שפעם הענבים הגיעו בתוכו. ובפנים - כנראה שאלפי שקיות קטנות קטנות של שאריות של תבלינים, סוכרים, מלח, קמח והחיות הקטנות שגרות בתוך.
מה עושים? במסירות אוספים צנצנות זכוכית מגדלים שונים, מנקים אותם מהתויות (אצטון + צמר פלדה עושה את העבודה להסרת התויות העקשניות) ומעבירים את התבלינים לצנצנות. למה זכוכית ולא פלסטיק? אה, פשוט מאוד. א. זה יותר יפה ומנצנץ, וזה חשוב. ב. זכוכית לא מתחברת עם ריחות, ואפשר לשטוף אותה טוב טוב. ג. רואים מה יש בפנים. ד. החיות הקטנות לא יכולות לאכול זכוכית, כך שלא תהיה מיגרציית חיות, והתבלינים שהגיעו מזוהמים יסגירו את עצמם מהר, ויזרקו. ה. זו הזדמנות מעולה לזרוק את מה שנשארו ממנו שלושה גרגרים או כבר אין לו ריח, או שיש לו ריח רע. ו. - וזה צ'ופר לפרנואידים ורודפי הבריאות - זכוכית לא מתפרקת לנו לתוך האוכל. פויה.
2. כלבויניק. איזה יופי, יש לזה שם עברי אמיתי. מכירים את המקום הזה בקצה של השולחן שהכל מתאסף בו עד שהוא משתלט על השולחן? מפתחות, ארנק, דואר, חלק מהמשחק של הביצת קינדר, עטיפה של קרמבו, משקפיים, בורג, טבעת, מסטיק אחד, מוצץ? זה כמו בלאגן שמתרבה.
מה עושים?! עכשיו, לא נולדנו בתוך ז'ורנל, וכמו שאומרים - החיים חזקים מכל דבר, לכן לנסות להתכחש לרמת בלאגן בסיסית בחיים לא יעזור (ומי שכן חי ככה, כנראה צריך עזרה מסוג אחר וזה כבר מעבר לתחום ההתמחות שלי). ותסלחו לי על הדעה הלא פופולארית, אבל לכל אחד יש את הבלאגן שלו, כמו טביעת אצבע, ויש בזה חן, כי זה ממש משהו של החיים. מה שכן, תיחום פשוט של ההתבלגנות הטבעית מוכיחה את עצמה כפשוטה, פשוטה לתחזוק, ותופסת לאורך זמן.
לפעמים בלאגן זה טוב. מלא חן. הוא מילא נמצא בחיים שלנו, כי החיים הם הרבה פעם בלאגן, בדוק, אחרת לא כל כך הרבה מאיתנו היינו חולי שליטה.
תכנון פנים נכון לוקח בחשבון שהחיים מלאים בבלאגן ולא מתכחש לו בעיצוב ריק מתוכן. ותכנון פנים מוצלח וטוב תומך בבלאגן האישי של כל אחד בנפרד, ולכן כל כך חשוב לשתף את המעצבת שלכם בבלאגנים הפרטיים שלכם, כי היא תדע לעזור לכם בכך שתתכנן בית ועיצוב שיעזרו לנהל את הבלאגנים האלו, ולהפוך אותם מאיי חרבות לתצוגת ראווה אישית וחיננית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה